פרויקט האמנות - שולחן הכתיבה (2018)
שולחן הכתיבה הוא פרי התבוננות ארוך שנים בטבע ובהשפעתו עלי, היות וסביבת המגורים שלי היא בסמוך לחוף הים, למדתי לקרוא את הסימנים שמהווים עבורי מקור של השראה ודיאלוג עם הטבע. אני מאמינה שאפשר לייצר דיאלוג עם הטבע, בין אם המדובר בדיאלוג גלוי או סמוי.
לרב הדיאלוג הסמוי הוא זה היוצר את מה שאני קוראת לו שירה, עם השנים למדתי להבין כי הקירבה לטבע מאפשרת לנו לחוות חיים שהם בעלי הוויה כוללת ושלמה.
הפרויקט שולחן הכתיבה מייצג את היציאה מן החלל הפרטי אל החוץ, שולחן הכתיבה הנתפס כחלל פרטי, אינטימי מוצא את מקומו בחלל הציבורי על מנת לאפשר את הדיבור הפנימי, את הדיאלוג בין החוץ והאדם זה שיופיע בהמשך על הדף.
הכותב הופך בעצמו לחלק מההתרחשות, לחלק מהיצירה עצמה.
ההימצאות בחוף הים היא במהותה חשופה: אנו לבושים פחות, הולכים ברגליים יחפות, דורכים על החול זה הנתפס בזיכרוננו כחומר ראשוני, חומר שנגענו בו לראשונה בראשית חיינו. אותו החול נוגע בכפות רגלינו ומחזיר אותנו לתחושת הראשוניות, לנקודת ההתחלה.
ההליכה על החוף כמו מסדרון אל שולחן הכתיבה.
השהייה בקרבתם של המים גורמת לתחושות של שחרור והרפיה, החומרים הדרושים על מנת לכתוב. שולחן הכתיבה מאפשר למעשה את המרחב בו הוא גם יכול לתת להם ביטוי ממשי.
אפשר לומר שזהו אחד המקומות האידיאלים בו אדם יכול לפגוש את עולמו הפנימי.
אביטל הררי
עוד על הפרויקט | גלריה | וידאו
צילום: Tamara barsky